בשורה לנפגעי עבירה: נפגעות ונפגעי תקיפה ואלימות מינית יוכלו לבחור באיזה אופן למסור את עמדתם לוועדות השחרורים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חתמו על תקנות המסדירות את אופן הבעת עמדתם של נפגעי ונפגעות עבירה בפני ועדת השחרורים, בדיונים שנוגעים לעניין ניכוי שליש מהעונש. ניסוח התקנות נעשה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה ויחד עם כלל הרשויות הרלוונטיות, לאחר שנשמעו הערות ארגוני הסיוע לנפגעי עבירה.
התקנות החדשות יאפשרו את מימוש זכותם של נפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות, להשמיע את קולם בנוגע לסיכון הצפוי לשלומם ולביטחונם במקרה של שחרור האסיר ממאסר. התקנות גם מפשטות את ההליך הביורוקרטי עבור הנפגעות/ים.
במסגרת זו, נפגע עבירה המבקש להביע את עמדתו בפני ועדת השחרורים יוכל לעשות זאת בעל פה או בכתב, לפי בחירתו.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, אמר בעקבות המהלך: "חיזוק מעמדם וזכויותיהם של נפגעי ונפגעות עבירה הוא חוב מוסרי ראשון במעלה של מערכת המשפט. בקדנציה הנוכחית חוללנו מהפכה של ממש בהגנה על זכויות נפגעי עבירה, עם הקמת נציבות נפגעי עבירה.
"בהמשך לכך, אנחנו מאשרים היום תקנות המבטיחות כי קולם של הנפגעים יישמע בצורה ברורה, נגישה ומוגנת בהליכי השחרור על-תנאי, תוך שמירה מלאה על ביטחונם ופרטיותם."
השר בן גביר מסר: "אנחנו ממשיכים לשנות את סדרי העדיפויות ולהעמיד את נפגעי העבירה במרכז. התקנות שקידמנו יחד עם שר המשפטים יריב לוין מתקנות עיוות של שנים ומבטיחות שקולם של נפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות יישמע בפני ועדות השחרורים, גם בעל פה, בטרם תתקבל החלטה על שחרור מי שפגע בהם.
"לא ייתכן שגורלו של עבריין יידון מבלי שיינתן משקל גם לקולם ולביטחונם של קורבנותיו. המדיניות שלי ברורה: פחות זכויות לעבריינים, יותר הגנה לנפגעי העבירה. נמשיך לפעול למענם ולהחזיר את הצדק למערכת".
יו"ר פורום אסירים בלשכת עורכי הדין, עו"ד רותם טובול, מסרה בתגובה:
"אין חולק על חשיבות זכויותיהם של נפגעי עבירה ועל הצורך להשמיע את קולם, אולם אסור שהדבר יבוא על חשבון זכויות האסירים ותכליתו השיקומית של השחרור המוקדם.
"כבר כיום חוק שחרור על תנאי ממאסר מציב בפני האסירים רף גבוה במיוחד, לעיתים כמעט בלתי אפשרי, המחייב הליך שיקומי ארוך, קשה ותובעני. החשש הוא שהענקת משקל משמעותי נוסף לעמדת נפגע העבירה תהפוך את השחרור המוקדם ליעד כמעט בלתי מושג. מדוע שאסיר ישקיע שנים בטיפול ובשיקום אם בסופו של התהליך סיכוייו להשתחרר קלושים?
"התוצאה עלולה להיות פגיעה במוטיבציה לשיקום, פחות שחרורים בפיקוח ויותר אסירים שישובו לחברה בתום מאסרם ללא שיקום וללא ליווי. שחרור מוקדם אינו פרס לאסיר, אלא כלי שיקומי ואינטרס ציבורי מובהק. בסופו של יום, מרבית האסירים יחזרו לחברה. השאלה היא את מי אנחנו מעדיפים לפגוש בחוץ: אסיר שעבר שיקום משמעותי ושוחרר בפיקוח, או אסיר שסיים את מלוא עונשו ללא שיקום?".
עו"ד אלינה כרסנטי המייצגת אסירים בוועדות שחרורים ומכהנת כיו"ר ועדת שב"ס במחוז צפון ודיינית: "ליבנו עם נפגעי העבירה, ואנו מכירים בכאבם ובחשיבות הרבה שיש במתן מקום לקולם במסגרת הליכי השחרור המוקדם. יחד עם זאת, אנו סבורים כי יש לראות במהלך החדש גם הזדמנות משמעותית לשני הצדדים.
"עבור האסיר, זו עשויה להיות הזדמנות להביע חרטה כנה, לקחת אחריות על מעשיו ואף לבקש סליחה ממי שנפגע מהם. עבור נפגעי העבירה, זו עשויה להיות הזדמנות להיחשף לתמונה רחבה ומלאה יותר של התהליך שעבר האסיר לאורך שנות מאסרו, להבין את עומק החרטה, את הדרך השיקומית שעשה ואת השינוי שחל בו – מהאדם שביצע את הפגיעה לאדם המבקש לשוב לחברה כאדם משוקם, אחראי ושונה מזה שנכנס בשערי הכלא.
"חשוב לזכור כי ועדת השחרורים אינה נועדה להעניש את האסיר בשנית, אלא לבחון את מסוכנותו העדכנית, את התהליך השיקומי שעבר ואת יכולתו להשתלב מחדש בחברה.
החוכמה היא למצוא את האיזון הראוי בין ההכרה בכאבם ובזכויותיהם של נפגעי העבירה, לבין ההכרה בכך שאדם יכול להשתנות, להשתקם ולהיות ראוי להזדמנות שנייה.
"בסופו של יום, הליך נכון ומאוזן עשוי לאפשר לא רק השמעת כאב, אלא גם הכרה באחריות, הבנה עמוקה יותר ואולי אף תחילתו של תהליך של סגירת מעגל – מבלי לכפות על נפגעי העבירה מחילה או פיוס".
