פרקליט המדינה עמית איסמן פרסם עדכון להנחיה העוסקת בהתוויית מדיניות הענישה של התביעה הכללית בעבירות נשק ומטעני חבלה.
במסגרת העדכון תוקנו מתחמי הענישה על הצד המחמיר, במטרה להביא להחמרת הענישה בבתי המשפט. עמדת פרקליט המדינה היא כי נקודת המוצא העונשית בעבירות נשק צריכה לכלול דרישה למאסר בפועל לתקופה ממשית, אפילו אם מדובר בעבירה ראשונה עבור הנאשם.
גם בעבירות נשק המבוצעות על ידי קטינים בני 16-18 תטען התביעה לעונש מאסר בפועל ותתנגד לבקשות דחייה מטעם שירות המבחן לצורך מעקב טיפולי, למעט במקרים חריגים.
ההשראה לתיקון מתחמי הענישה כלפי מעלה מגיעה מהוראת שעה שאושרה בכנסת בדצמבר האחרון ותוקפה שלוש שנים. הכנסת קבעה עונשי מינימום בעבירות של רכישה והחזקת נשק, נשיאה, ייצור וסחר בנשק, ברף של רבע מהעונשים המרביים הקבועים לכל עבירה. זאת לאור העלייה במספר אירועי הירי, בעיקר במגזר הערבי, שהוגדרו "מכת מדינה".
להנחיה אשר הופצה לכלל הפרקליטים צורפה טבלה ובה עמדת פרקליט המדינה לגבי "מתחמי המוצא" שתדרוש הפרקליטות בכל אחת מהעבירות בתיקים הרלוונטיים.
כנסיבות לחומרה ייחשבו עבירות שבוצעו ממניע אידיאולוגי , עבירות על מנת לפגוע בעובד ציבור בקשר עם תפקידו , עבירות על מנת לפגוע בבן זוג, קטין או חסר ישע, עבירות על ידי שוטר או חייל , ועבירות במסגרת ארגון פשיעה או אף במסגרת התארגנות עבריינית אחרת.
חריגה מהמתחמים תאושר רק בכפוף לאישור פרקליט מחוז או משנהו.
"מתחמי המוצא" בהחזקת נשק
