פרופ' מנחם אלקלעי (71), רופא אורו-גניקולוג, נידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ל-14 שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע בביצוע עשר עבירות אינוס במרמה בתשע מטופלות שונות – הצעירה בת 23 והמבוגרת בת 66.
לפי כתב האישום, במהלך בדיקות וטיפולים רפואיים ניצל פרופ' אלקלעי את המעמד לצורך מגע מיני, ועיסה את הדגדגן של כל אחת מהמתלוננות, בעוד אצבעותיו מוחדרות לנרתיק, או לנרתיק ולפי הטבעת גם יחד, תוך שיצר מצג שווא מתוחכם, לפיו מדובר בחלק מפרוטוקול הבדיקה הרפואית הלגיטימית.
פרופ' אלקלעי, שיוצג על ידי עו"ד ליאור אפשטיין ועו"ד מאור זמיר ממשרדו, טען כי מגע אגבי בדגדגן מתרחש במהלך בדיקה זו והוא בלתי נמנע.
עו"ד אפשטיין הביא רופאה מומחית מטעם ההגנה, וטען כי הפרשנות המוטעית של המתלוננות נבעה מאי-הנוחות שבבדיקה פולשנית לצורך זיהוי מקור כאב בשרירי רצפת האגן.
פרופ' אלקלעי הכחיש כי הנגיעה התרחבה לעיסוי מכוון של הדגדגן של המטופלות.
השופטים ירון לוי, אילן צור ותמר סנונית פורר דחו חוות דעת מטעם ההגנה וקבעו כי "על בסיס עדויות של רופאים מומחים, מהארץ ומחו"ל, לא קיים כל קשר, ולו הקלוש ביותר, בין העיסוי הממושך בדגדגן שביצע הנאשם לבין פעולה רפואית לגיטימית".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
השופטים כתבו: "בהיבט הפיסי, אין מדובר רק בהחדרת אצבעותיו של הנאשם לנרתיקן של כל אחת מתשע מטופלותיו, אלא גם בעיסוי ממושך, ממוקד ומכוון, כשחלקן הגיעו לסיפוק וחלקן לעוררות מינית. בחלק מהאישומים התבטא הנאשם באופן מיני בפני מטופלותיו, ולשלוש מהן אף אמר מפורשות כי בכוונתו לעסות את הדגדגן".
השופטים ציינו כי על פי פסיקת בית משפט העליון, קיימת מגמת החמרה בענישה בעבירה של אינוס באמצעות אצבעות.
"בנסיבות המתוארות… אין בהיעדר אלימות פיסית, ובעובדה שאין מדובר בהחדרת איבר מין, כדי להצדיק רמת ענישה פחותה מרמת הענישה המקובלת במקרי אונס אלים, או אונס באמצעות איבר מין".
הסנגור עו"ד אפשטיין טען כי הפרקליטות סגרה בעבר תלונות קודמות שהוגשו נגד הנאשם ולא העמידה אותו לדין – ועל כך הפרופ' הסתמך. לאחר חקירות קודמות שהסתיימו בלא כלום, הוא הסיק שאין במעשיו עבירה פלילית.
השופטים כתבו בעניין זה כי "דין טענת ההגנה, לפיה הנאשם האמין בתום לב שמעשיו הם כביכול בגדר פעולה רפואית לגיטימית – להידחות. התלונות נגד הנאשם נסגרו בעילה של חוסר ראיות, ולא מחוסר אשמה".
במעמד הטיעונים לעונש, עו"ד אפשטיין הרחיב על פועלו ותרומתו של הנאשם לחברה, בהיותו רופא מזה 40 שנה, שהכשיר דורות רופאים אחריו. גם פרופ' אלקלעי דיבר לפני בית המשפט.
השופטים כתבו: "בדברו האחרון של הנאשם, אין מדובר בנטילת אחריות של ממש, ואפילו לא הבעת חרטה מילולית. חרטה כנה ואמיתית אינה מתבטאת רק במילים, אלא גם במעשים, ואילו לדברי הנאשם אין כל ביטוי במציאות: הנאשם אמנם ציין מילולית כי הוא כואב את כאבן של המתלוננות, אך לא טרח אפילו להתנצל בפני מי מהן. הרושם המתקבל הוא כי דברי הנאשם נאמרו מן הפה אל החוץ בלבד".
הפרופ' חוייב גם בפיצויים בסך כולל של כ-900 אלף שקל למתלוננות.
התובעת בתיק, עו"ד מיטל מור מפרקליטות מחוז תל אביב: "אלקלעי הורשע בעשר עבירות אינוס במרמה. זאת, לאחר שבית המשפט, ששמע את עדויות המתלוננות אשר העידו בפניו, נתן אמון מלא בגרסאותיהן. במעשיו הפך אלקלעי את המרחב הטיפולי למרחב של פגיעה ובכך הפר את כל הנורמות המקצועיות, האתיות והמוסריות המקובלות ומצופות מרופא".
עורכי הדין אפשטיין וזמיר מסרו בשם פרופ' אלקלעי: "בית המשפט אמר היום את דברו, אבל לא נאמרה המילה המשפטית האחרונה. הכרעת הדין בתיק הזה מעלה שאלות משפטיות כבדות משקל על גבולות עבירת האינוס במרמה בתוך פעולה רפואית – ובהן הקביעה שחדירה רפואית שהחלה בהסכמה משנה את אופייה הפלילי במהלך הבדיקה בשל מגע אחר, אגבי, שלא ניתנה לו הסכמה ואינו חורג מהפרוטוקול הרפואי".
עוד נמסר: "אלה אינן שאלות של כותרות, אלא שאלות יסוד על גבולות הדין הפלילי, והמקום לבחון אותן הוא בבית המשפט העליון. הערעור שלנו לא יתנהל נגד המתלוננות ולא בתקשורת. הוא יתנהל על הראיות, חוות הדעת, היסוד הנפשי והחוק. תפקידו של סנגור הוא דווקא בתיק הקשה ביותר לוודא שחירותו של אדם נשללת רק בגבולות המדויקים שהדין מאפשר.
"סנגוריה אינה תחרות פופולריות. היא המבחן אם אנחנו עדיין מאמינים בזכויות אדם גם כשהאישום אינו מעורר אהדה במיוחד בתיק שהוא מקצועי רפואי ויש בו להשליך על דרך הפעולה של מומחים ובריאות הציבור".
